אסיר ציון ולוחם חירות ישראלאסיר ציון ולוחם חירות ישראלאסיר ציון ולוחם חירות ישראלאסיר ציון ולוחם חירות ישראל

נולד ב-1937 בריגה שבלטביה 

אביו שמואל היה חייל בצבא הלטבי ואמו פרידה הייתה עקרת בית. בשנת 1956, כשהיה

סטודנט בפקולטה למטמטיקה ופיזיקה בריגה, שמע על מבצע קדש שהתרחש בארץ ישראל, ותיאור המאורעות השפיע עליו עמוקות. דב התחיל לפעול למען הציונות, וארץ ישראל הפכה להיות מרכז עולמו. דב החל להפיץ

חומרים על עם ישראל ועל ארץ ישראל בין יהודים בני גילו. כתוצאה מכך נעצר ב-1957 באשמת

"תעמולה ציונית" ונשלח למאסר במחנה עבודה במורדוביה שבמרכז רוסיה. שנתיים היה כלוא במחנה שם הכיר אסירי ציון אחרים, ביניהם יוסף שניידר,

דוד חבקין ואליק (אלחנן) פלדמן, איתם שמר על הקשר כל חייו. במחנה גברה דבקותו ביהדות

וברעיון הציוני והוא התחיל ללמוד את השפה העברית. כאשר חזר לריגה ב-1959 הפך לאחת הדמויות

הבולטות במחתרת הציונית בעיר זו. יחד עם אידיאלסטים כמוהו, שיכפל חומר

ציוני, כולל ספר "אקסודוס" ופעל להפצתו בברית המועצות כולה

 

לאחר שדב הצליח לעלות ארצה בשנת 1968, המשיך להילחם על זכותם של יהודי ברית המועצות לעלייה, גם כאשר הדרכים במאבק זה לא

היו מקובלות על הממסד הישראלי. הוא גייס למאבק את אגודת הסטודנטים, אירגן עצרות, נפגש

עם דמויות מפתח ברחבי הארץ והשתמש בתקשורת ובאמצעים אחרים כדי לממש את עלייתם של יהודי רוסיה. בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70 הגיע לערים שונות בעולם כדי לקיים הפגנות, לעתים

לא שגרתיות, ומסעות הסברה למען חופש העלייה לישראל. ב-1970הוא טס לניו יורק, יחד עם

פעיל העלייה יעקב קדמי (יאשה קאזקוב), שם קיימו במשך תשעה ימים שביתת רעב מול בניין

האומות המאוחדות. השביתה עוררה הדים רבים בישראל ובעולם ובמהלכה טבע קדמי את הסיסמה "שלח את עמי", שהפכה

לסמל המאבק למען העלייה. במשך השנים הבאות היה דב לפעיל בתנועת

"חירות". בשנת 1979 הצטרף למחלקה לעלייה מברית המועצות של הסוכנות היהודית.

לאחר מכן שימש גם כראש משלחת הסוכנות לווינה ויושב ראש מחלקת הנסיעות

 

ב-1973 התחתן שפרלינג עם אלה קליר ונולדו

להם שלושה ילדים. לאחר יציאתו לפנסיה מהסוכנות היהודית, קיבל פרס מקרן היסוד על פעילותו

הציונית למען יהודי ברית המועצות והופיע בטלוויזיה בראיון לערוץ הכנסת ובערב הוקרה

לגאולה כהן. דב שפרלינג נפטר בשנת 2014 ממחלת הסרטן
 באירוע הנצחה לכבודו שנערך במכון ז'בוטינסקי, שהנחה מנכ"ל המכון יוסי אחימאיר, ספדו לו סילבה זלמנסון, יעקב קדמי, גאולה כהן[שבשל מצבה הבריאותי שלחה מכתב שנקרא באירוע] חברים ובניו שמואל